Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 7b
אִי הֲווֹ סְנוּ — טְפֵי הֲווֹ גְּמִירִי. דָּבָר אַחֵר: מָה שְׁלֹשָׁה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא בְּהֶיסַּח הַדַּעַת — אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִשְׁתַּכְחִין אֶלָּא בְּהֶיסַּח הַדַּעַת.
Traduction
Rabbi Yehoshua replied: Had they been ugly, they would have been even more learned. Alternatively, the Torah is likened to water, wine, and milk because just as these three liquids are spoiled only by diversion of attention, so too, are Torah matters forgotten only through diversion of attention. If water, wine and milk are guarded, they will not spoil or have dirty objects fall into them.
Rachi non traduit
אי הוו סנו. אותם נאים שהם חכמים:
טפי הוו גמירי. שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה:
בהיסח הדעת. שאם לא ישמרם יפה יהו נשפכין או נופל לתוכן דבר מאוס ונפסלים מלשתות בדבר קל יותר משמן ודבש שמתוך שהן עבים צפה הפסולת למעלה ואפשר אדם נוטל העליון וזורקו לחוץ והתחתון בר ונקי מה שאין כן במשקה צלול שאינו עב קליי''ר בלע''ז:
בהיסח הדעת. אם אינו מחזירם תמיד:
Tossefoth non traduit
אי הוו סנו הוו חכימי. פ' אם היו שונאים היופי הוו תלמידי חכמים ביותר:
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי ה' בְּרָאתִיו''. ''בְּרָאתִים'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''בְּרָאתִיו''.
Traduction
§ The Gemara returns to the issue of rain. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: The day of the rains is as great as the day on which the heavens and earth were created, as it is stated: ''Drop down, heavens, from above, let the skies pour down righteousness; let the earth open that they may bring forth salvation, and let it cause righteousness to spring up together; I, the Lord, have created it'' (Isaiah 45:8). The Gemara explains that the verse does not say: I have created them, in the plural, but: I have created it. In other words, the verse is referring to rain, rather than to the heavens and the earth, which indicates that rainfall is as important as the creation of the world.
Rachi non traduit
שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר. דמשמע אשחקים יזלו קאי אלא אני ה' בראתיו לטל ומטר שמע מינה שמשתבח ומתפאר הקב''ה במטר השמים:
Tossefoth non traduit
בראתים לא נאמר אלא בראתיו. פי' דמשמע דמהדר אגשם ואם כן משום דגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ משתבח ביה הקב''ה אי הוה כתיב בראתים הוה משמע דאהדר אשמים וארץ:
אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִילּוּ יְשׁוּעָה פָּרָה וְרָבָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע''. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא אִם כֵּן נִמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה''.
Traduction
Rabbi Oshaya likewise said: The day of rain is great, as rain even facilitates salvation, which is fruitful and multiplies on that day. It is a time of God’s favor, when salvation is brought forth into the world, as it is stated: ''Let the earth open that they may bring forth salvation'' (Isaiah 45:8). Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai said: Rain falls only if the Jewish people’s transgressions have been forgiven, as it is stated: ''Lord, You have been favorable to Your land; You have turned the captivity of Jacob; You have forgiven the iniquity of Your people; You have pardoned all their sin. Selah'' (Psalms 85:2–3). This chapter proceeds to discuss rainfall: ''And righteousness has looked down from Heaven'' (Psalms 85:12), in the form of rain.
Rachi non traduit
ישועה פרה ורבה בו. מליצי זכות נכנסין לפניו ביום הגשמים שנזכר לישועה מתוך שעת רצון הוא לישנא דקרא ויפרו ישע ואימתי בזמן שהשחקים יזלו צדק:
רצית ה' ארצך. במים:
נשאת עון עמך. מיד:
אֲמַר לֵיהּ זְעֵירִי מִדִּיהֲבַת לְרָבִינָא: אַתּוּן, מֵהָכָא מַתְנִיתוּ לַהּ. אֲנַן, מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ: ''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטָּאת וְגוֹ'''.
Traduction
The Sage Ze’iri from the town of Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here, whereas we learned it from here, a different verse: ''When heaven is closed up, and there is no rain, when they sin against You, if they pray toward this place and confess Your name and turn from their sin, when You afflict them, then You, hear in heaven and forgive the sin of Your servants and of Your people Israel, when You teach them the good way in which they should walk, and send rain upon Your land, which You have given to Your people as an inheritance'' (I Kings 8:35–36).
Rachi non traduit
ה''ג א''ל מר זעירי מדיהבת לרבינא כו'. זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זה את זה:
ואתה תשמע השמים וגו'. ואומר ונתת מטר על ארצם בתפלה דשלמה:
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא אִם כֵּן נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ''. אֲמַר לֵיהּ זְעֵירִי מִדִּיהֲבַת לְרָבִינָא: אַתּוּן, מֵהָכָא מַתְנִיתוּ לַהּ. אֲנַן, מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ: ''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה''.
Traduction
Rabbi Tanḥum, son of Rabbi Ḥiyya of the village of Akko, said: The rains are withheld only if the enemies of the Jewish people, a euphemism for the Jewish people, have been sentenced to destruction for their sins, as it is stated: ''Drought and heat will steal the snow waters; to the grave those who have sinned'' (Job 24:19). According to this interpretation, snow water will be stolen by drought, i.e., there will be none available, when people have sinned to the point that they deserve the grave. Ze’iri from Dihavat said to Ravina: You learned this idea from here; we learned it from here: ''And the anger of the Lord will be kindled against you, and He will close up the heavens, and there will be no rain, and the earth will not give its fruit, and you will perish quickly'' (Deuteronomy 11:17).
Rachi non traduit
ציה גם חום יגזלו מימי שלג. כשציה גם חום גוזלין מימות השלג שאינן יורדין מטר כמשפטם בידוע ששאול חטאו:
ולא יהיה מטר. וסמיך ליה ואבדתם:
אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּיטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג''. מַאי מַשְׁמַע? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם — יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
Traduction
Rav Ḥisda said: The rains are withheld only due to the sin of the nullification of teruma and tithes, as it is stated: ''Drought and heat will steal the snow waters'' (Job 24:19). The Gemara asks: From where in the verse may this idea be inferred from the verse? The school of Rabbi Yishmael taught: Due to matters that I have commanded you to do in the summer, e.g., take teruma and tithes from the summer produce, and that you did not do, the snow waters will be stolen from you in the rainy season.
Rachi non traduit
ציה. דריש לשון צווי דברים שצויתי אתכם בימות החמה תרומות ומעשרות גזלו מימי שלג את המטר:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר''.
Traduction
Rabbi Shimon ben Pazi said: The rains are withheld only due to the sin of those who speak slander, as it is stated: ''The north wind brings forth rain, but a backbiting tongue, an angry countenance'' (Proverbs 25:23). This verse indicates that if the countenance of the heavens is angry, with neither clouds nor rain, it is due to slanderous speech.
Rachi non traduit
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר. תחולל תבטל כמו לא יחל דברו (במדבר ל':ג') כדאמרי' ביבמות (דף עב.) דרוח צפון ברור הוא ומביא אורה לעולם מה שגשמים נעצרין ופנים נזעמין שמראה הקב''ה שאינו מביא מטר לעולם מפני לשון שקר רכילות ופשט המקרא כשם שרוח צפון תחולל גשם כך פנים נזעמים מפני לשון שקר:
Tossefoth non traduit
פנים נזעמים לשון סתר. פירוש בשביל לשון שקר שאומר לשון הרע הרוח צפון תבטל הגשם והיינו פנים נזעמים:
אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַזֵּי פָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ וְגוֹ'''. וְאָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת פָּנִים — סוֹף נִכְשָׁל בַּעֲבֵירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ''. רַב נַחְמָן אָמַר: בְּיָדוּעַ שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הָיָה לְךָ'', וְלֹא נֶאֱמַר ''יִהְיֶה לָּךְ''.
Traduction
Rav Salla said that Rav Hamnuna said: The rains are withheld only due to impudent people, as it is stated: ''Therefore the showers have been withheld, and there has been no last rain, yet you had a harlot’s forehead, you refused to be ashamed'' (Jeremiah 3:3). And Rav Salla said that Rav Hamnuna said, with regard to the same verse: Any man who is insolent will ultimately stumble over the transgression of prostitution, as it is stated: ''Yet you had a prostitute’s forehead.'' Rav Naḥman said: The verse does not mean that he will commit a sexual transgression in the future; rather, it is known that he has already stumbled over this transgression, as it is stated: ''You had,'' in the past tense, and it is not stated: You will.
Rachi non traduit
וימנעו רביבים. משום דמאנת הכלם שהיה בך עזות:
היה. משמע כבר נכשל:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת פָּנִים — מוּתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו''. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מוּתָּר לִשְׂנאוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא''. אַל תִּקְרֵי ''יְשֻׁנֶּא'', אֶלָּא ''יִשָּׂנֵא''.
Traduction
Rabba bar Rav Huna said: With regard to any man who is insolent, it is permitted to call him wicked to his face, as it is stated: ''A wicked man makes his face insolent'' (Proverbs 21:29). Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is permitted to hate him, as it is stated: ''And the insolence of his face is changed'' (Ecclesiastes 8:1). Do not read it as: ''Is changed [yeshunne]''; rather, read it as: Is hated [yissane], as the two words are spelled the same way in Hebrew, albeit with different vocalization and pronunciation.
Rachi non traduit
העז איש. שיש בו עזות פנים אמור לו רשע בפניו ואין בו משום מלקות כדאמרי' במסכת קדושין (דף כח.) ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע:
מותר לשנאותו. אע''ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך:
ועז פניו ישונא. ועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשו''א:
Tossefoth non traduit
מותר לקרותו רשע. אף על גב דאמרי' בקדושין (דף כח.) הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו לזה מותר דודאי נכשל בעבירה ועומד במורדו דהכרת פניו ענתה בו:
אָמַר רַב קַטִּינָא: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל בִּיטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה'' — בִּשְׁבִיל עַצְלוּת שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה — נַעֲשֶׂה שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָךְ. וְאֵין ''מָךְ'' אֶלָּא עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ''. וְאֵין ''מְקָרֶה'' אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו''.
Traduction
Rav Ketina said: The rains are withheld only due to the sin of dereliction in the study of Torah, as it is stated: ''By slothfulness the rafters [hamekare] will sink in [yimakh], and through idleness of the hands the house leaks'' (Ecclesiastes 10:18). Due to slothfulness that was present amongst the Jewish people, that they did not occupy themselves with Torah, the enemy of the Holy One, Blessed be He, a euphemism for God Himself, has sunk. And sunk [makh] means nothing other than poor, as it is stated: ''But if he is too poor [makh] for your valuation'' (Leviticus 27:8). And ''rafters [mekare]'' means nothing other than a reference to the Holy One, Blessed be He, as it is stated: ''Who lays the beams [hamekare] of Your upper chambers in the water'' (Psalms 104:3).
Rachi non traduit
ימך. כמי שאין בו כח להוריד טל ומטר:
רַב יוֹסֵף אָמַר, מֵהָכָא: ''וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם'', וְאֵין ''אוֹר'' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר'' — ''בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים''. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁרָקִיעַ נַעֲשֶׂה בְּהוֹרִין בְּהוֹרִין לְהוֹרִיד טַל וּמָטָר — ''רוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם''.
Traduction
Rav Yosef said that this idea is derived from here: ''And now that men do not see the light, it is bright in the skies, but the wind passes and cleanses them'' (Job 37:21). And ''light'' means nothing other than Torah, as it is stated: ''For a mitzva is a lamp and Torah is a light'' (Proverbs 6:23). According to this interpretation, the verse means that when ''men do not see the light,'' i.e., when they are not occupied with Torah, ''it is bright in the skies,'' as there are no rainclouds. With regard to this verse, the school of Rabbi Yishmael taught: Even when the sky is comprised of bright clouds that serve to bring down dew and rain, no rain will fall, as ''the wind passes and cleanses them.''
Rachi non traduit
ועתה לא ראו אור. מפני שלא ראו אור של תורה:
אפילו כשהשמים בהורין. כמו בהרת מנומר בעבים ורוצה להוריד גשמים רוח עברה ותטהרם מפזרת העבים:
Tossefoth non traduit
בהורין לשון בהרות טרוק''ש בלע''ז:
אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בַּעֲוֹן גָּזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר''. בַּעֲוֹן כַּפַּיִם — כִּסָּה אוֹר. וְאֵין ''כַּפַּיִם'' אֶלָּא חָמָס, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם'', וְאֵין ''אוֹר'' אֶלָּא מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ''.
Traduction
Rabbi Ami said: The rains are withheld only due to the sin of robbery, as it is stated: ''He covers His hands with the light, and He has commanded it due to imploring'' (Job 36:32). This means that due to the sin of stealing hands, God has covered the light and no rain will fall. And Rabbi Ami adds that the term ''hand'' means nothing other than a sin of violence, as it is stated: ''And from the violence that is in their hands'' (Jonah 3:8). And ''light'' means nothing other than rain, as it is stated: ''He spreads abroad the cloud of His light'' (Job 37:11).
Rachi non traduit
המלאך אף ברי שמו יפיץ ענן אורו גשם שלו:
מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְצַו עָלֶיהָ בְּמַפְגִּיעַ'', וְאֵין ''פְּגִיעָה'' אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְגוֹ' וְאַל תִּפְגַּע בִּי''.
Traduction
What is the remedy of one who has caused the rain to be withheld? He should increase his prayers, as it is stated in the same chapter: ''And He has commanded it due to imploring'' (Job 36:32), and ''imploring'' means nothing other than prayer, as it is stated: ''Therefore, do not pray you for this nation, neither lift up cry nor prayer for them, neither implore Me'' (Jeremiah 7:16).
Rachi non traduit
ויצו. הקדוש ברוך הוא:
עליה. על הגשם שתרד:
במפגיע. כשיתפלל עליה כמו ואל תפגע בי:
וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי, מַאי דִּכְתִיב: ''אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל'', אִם רָאִיתָ רָקִיעַ שֶׁקֵּיהָה כַּבַּרְזֶל מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר — בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂה הַדּוֹר שֶׁהֵן מְקוּלְקָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל''.
Traduction
And Rabbi Ami said: What is the meaning of that which is written: ''If the iron is blunt, and does not whet the edge'' (Ecclesiastes 10:10)? If you see a sky that is blunt as iron, in that it does not bring down dew and rain, this is due to the deeds of the generation, which are corrupt, as it is stated: ''And does not whet [kilkal] the edge [panim].'' Panim, which also means face, is often used in reference to the leaders of a generation, while the term kilkal is similar to the word for corrupt, mekulkalin.
Rachi non traduit
קהה הברזל. כמו הקהה את שיניו ושיני בנים תקהינה (ירמיהו ל''א:כ''ט):
והוא לא פנים קלקל. שקלקלו הדור:
מָה תַּקָּנָתָן — יִתְגַּבְּרוּ בְּרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַחֲיָלִים יְגַבֵּר וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה'', כָּל שֶׁכֵּן אִם הוּכְשְׁרוּ מַעֲשֵׂיהֶן מֵעִיקָּרָא.
Traduction
What is their remedy? They must increase their prayers for mercy, as it is stated in the same verse: ''Then must he increase his strength, but wisdom is profitable to direct'' (Ecclesiastes 10:10). This verse hints that rain will fall if one increases his strength, i.e., his prayers for mercy. The last part of the verse means that, all the more so, if their deeds had been righteous and direct from the beginning, the rains would not have been withheld.
Rachi non traduit
וכ''ש אם הוכשרו מעשיהן. קודם לכן והכי משמע ויתרון הכשיר ויתרון שהכשיר לחכמה אם הכשירו מעשיהן מתחילה שיבואו הגשמים יותר מבחיילים יגבר שהן מגבירין חיילים ועומדין בתפלה בזמן שקלקלו:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד
Traduction
The Gemara cites a different interpretation of the same verse. Reish Lakish said: If you see a student
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source